ברית ערים טעונות (Hebrew)

הצעתו של ראש עיריית אמסטרדם לכרות ברית ערים תאומות עם הערים תל אביב ורמאללה לא זכתה לתמיכה הדרושה. הצעה חלופית ל’שיתוף פעולה’ זכתה לתמיכה עקרונית מחודשת. בהמשך קיימה עיריית אמסטרדם ביקור עבודה בערים. המהלך שנתפס כפוליטי הוא חלק ממהלך כלכלי נרחב בהרבה של ממשלת הולנד.

1. חודשים סוערים עברו על מועצת העיר אמסטרדם. הצעתו של ראש העיר אברהארד ון דר לאן לכרות ברית ערים תאומות עם הערים תל אביב ורמאללה לא זכתה לתמיכה הדרושה במועצת העיר. ראש העיר החליט למשוך את ההצעה המקורית ולהגיש במקומה הצעה חלופית ל’שיתוף פעולה’ עם הערים תל אביב ורמאללה. הירתמותם של ארגונים משני צידי המתרס, בשיאן נאמו שתיים מחברי מועצת העיר תל אביב בפני מועצת העיר אמסטרדם, הביאה לתמיכה עקרונית מחודשת אך מסויגת של רוב חברי המועצה. בהמשך להצעה החלופית קיימה עיריית אמסטרדם בתחילת חודש ספטמבר ביקור עבודה בערים תל אביב ורמאללה בכדי לבדוק את שיתופי הפעולה האפשריים. משפטן מטעם משרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten לקח באופן רשמי חלק בביקור העבודה.

“ברית ערים תאומות היא בדרך כלל לא יותר מפיסת נייר בארון. זו הסיבה שהורדנו את מספר הבריתות בשנים האחרונות,” אמר ראש העיר במסיבת עיתונאים בישראל. “אך הוויכוח סביב הברית הנוכחית מסמל משהו. בקיץ האחרון ראינו שחלק מהמתחים באמסטרדם יובאו מבחוץ. המלחמה שינתה את התמונה. הגברת שיתוף הפעולה יכול לעזור להוריד את הלחץ, בין אם נקרא לשיתוף הפעולה ברית ערים תאומות או משהו אחר.”

מהלך ברית ערים התאומות של עיריית אמסטרדם נתפס כמהלך פוליטי. המציאות היא שהוא רק חלק ממהלך כלכלי נרחב בהרבה של ממשלת הולנד שמטרתו למצב את הולנד בכלל ואת אמסטרדם בפרט כחממות הסטארט-אפ ומעצמות העסקים המובילות באירופה. לא במקרה ביקרו בישראל בזמן ביקור העבודה של עיריית אמסטרדם גם הנק קאמפ, שר הכלכלה ההולנדי, וניילי קרוס, לשעבר נציבת הולנד בנציבות האירופאית וכיום מנהלת תכנית היזמות ההולנדית הלאומית.

דו”ח של ממשלת הולנד בנוגע ליחסי הולנד-ישראל מגדיר את היחסים בין המדינות כ”רחבים וטובים”. הדו”ח מדגיש בין היתר את העובדות שחברות ישראליות רבות משקיעות בהולנד ושתכנית היזמות ההולנדית הלאומית כוללת את ישראל ברשימת המדינות בהן יש להתמקד. שר הכלכלה, מנהלת תכנית היזמות, ראש העיר ובכירים נוספים שיתפו בישראל פעולה באופן הדוק תחת השראת הדו”ח. במהלך הביקור התקיימו פגישות עם פוליטיקאים, משקיעים, יזמים ושכירים מקומיים, ובסיומו נחתמו עסקאות, חוזי עבודה ושיתופי פעולה בין חברות ואזרחים משתי המדינות.

2. הולנד ואמסטרדם אכן מהוות חממות סטארט-אפ ומעצמות עסקים. במחקר המוביל בתחומו שהתקיים לאחרונה בשנת 2014 הוכרזה הולנד כמדינה המושכת ביותר עבור חברות זרות הרוצות להשקיע ולהשתקע במערב אירופה. המחקר השווה בין היתר את גובה ההוצאות עבור אנרגיה, תחבורה, תקשורת, שכר ומיסוי בין מדינות מערב אירופה. סיבות נוספות הן מיקום אסטרטגי המהווה נקודת פתיחה טובה להתרחבות לשאר מדינות אירופה, סביבה יצירתית וחדשנית, אקלים עסקי בינלאומי, תמיכה ממשלתית, אקלים פיסקלי נוח, כוח עבודה בעל השכלה ושליטה בשפות, תשתית מתקדמת ואיכות חיים יוצאת דופן.

בין חברות ההייטק הזרות הפועלות בהולנד ניתן למנות את סונוס, סופטפלאייר, טסלה, ויאקום, סיסקו, שאטרסטוק, אפרנדה, אובר, אופטימייזליי, אמ.טי.ווי., בלקבורד, איי.פי. סופט, קוגנייזנט, נטפליקס, פוקס, ווידן אנד קנדי, נט אפ, יקסט, אדלוג’יקה ועוד רבות אחרות. בין חברות ההייטק ההולנדיות הפועלות בהולנד ניתן למנות את טרוולבירד, שייפווייס, בלנדל, בול.קום, ווי טרנספר, בוקינג.קום, טייקאוויי.קום, דה נקסט ווב ועוד רבות אחרות. חמש עשרה אחוז מתושבי הולנד השכירים עובדים עבור חברה זרה. שליש מההוצאות עבור מחקר ופיתוח בהולנד הן של חברות זרות. יותר משמונים ממאה החברות הגדולות בעולם פועלות, לפחות באופן רשמי, בהולנד.

“יש לנו מן המשותף, כגון התקשורת הישירה והעובדה שאנו חלק מהעשירייה הפותחת בעולם בחדשנות וטכנולוגיה.” כתבה מנהלת תכנית היזמות לאחר הביקור בישראל. “אני רואה את ההזדמנויות הרבות בשוק האירופאי שאנו יכולים להציע לסטארט-אפים מישראל. הסטארט-אפים, קרנות הון הסיכון והחברה שלנו בכלל, יכולים ללמוד מהיחס ללקיחת סיכונים ומרמת השאפתנות של ישראל. יותר מכל אנחנו יכולים ללמוד מהאסטרטגיה של בניית המערכת האקולוגית על ידי יצירת שותפויות ממוקדות וחכמות מאוד. אני חושבת שלישראל ולהולנד יש הרבה מה להציע אחת לשנייה.”

3. בקרוב יביא ראש העיר את ההצעה החלופית ל’שיתוף פעולה’ עם הערים תל אביב ורמאללה להצבעה. אין הבטחה שבפועל ההצעה אכן תזכה בתמיכה הדרושה במועצת העיר. הניסוח ואף ההצעה עצמה עלולים להיתקל בהתנגדות מחודשת. ‘שיתוף הפעולה’ הרשמי אכן מוטל בספק, אך לפעמים, המציאות מדברת בעד עצמה.

(מאמר זה פורסם לראשונה במגזין Dutchtown בתאריך 25.10.2015)